יישוב סכסוך

חוק בתי המשפט מגדיר הליך של גישור כהליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.

החוק קובע כי בית המשפט רשאי – בהסכמתם של הצדדים – להעביר תובענה שמוגשת אליו לגישור תוך עיכוב ההליכים שבפניו.

כיום קיים עומס רב על המערכת המשפטית ולכן, בית המשפט מרבה להציע הפנייה לגישור עוד בטרם מתחיל בית המשפט לדון בתיק כאשר נראה כי המחלוקות בתיק ראויות להיפתר בדרך של גישור.

הגישור בישראל צובר תאוצה במיוחד בענייני משפחה כאשר זוגות רבים מסתייעים במגשרים. המחוקק מאפשר לצדדים למנות מגשר ולהודיע לבית המשפט על המגשר שבחרו, ואם אין הסכמה כזו הרי שלבית המשפט נתונה הסמכות לבחור מגשר מתוך הרשימה שעומדת לרשותו על ידי מנהל בתי המשפט.

זוג שאינו פונה לבית המשפט בתביעה כלשהי יכול לפנות למגשר על מנת להגיע להסכם אל מחוץ לערכאה המשפטית ולהציגו לאישור כפסק דין בדרך של המרצת פתיחה.

ויודגש כי הליך של גישור בגירושין יכול להביא פתרונות טובים לשני הצדדים אשר נישואיהם הגיעו לקיצם. במצב דברים כזה הרי שקיימים משקעים רבים ולעתים אף רצון לנקמה כך שהרגש גובר על השכל הישר.

מאחר ועיקר המחלוקות נובע מהעניינים הרכושיים שבין הצדדים, מחלוקת אשר מכניסה, בדרך כלל, את הילדים אל תוך מעגל המחלוקות שבין הצדדים ותוך פגיעה בנפשם הרכה הרי שפרישת יריעת החוק, הזכויות והחובות האחד כלפי בן הזוג האחר יכול שיוציא את הקטינים אל מחוץ לסכסוך ואף יחסוך הוצאות כספיות רבות.

לא רק המעוניינים להתגרש או לסיים את קשר הנישואין צריכים להיזקק להליך הגישור. גם צדדים המבקשים לשמר את שלמות התא המשפחתי יכולים להיעזר במגשר שכן גישור יכול להוות פתרון לסכסוך משפחתי וזאת בשל העובדה כי הוא נעשה בהסכמתם של הצדדים.

בית המשפט, בהסכמת הצדדים, רשאי לפסוק בעניין שהובא לפניו בדרך של פשרה. במצב דברים כזה בית המשפט מפעיל שיקול דעת ומכריע בסכסוך מבלי למצות את הדין.

למעשה בהליך זה ממנים הצדדים את בית המשפט כ"בורר" ובכך הם לוקחים סיכון מאחר ובית המשפט הפוסק על דרך הפשרה רשאי לקבל את התביעה או לדחותה מבלי לנמק את פסק הדין – אלא אם נתבקש אחרת על ידי הצדדים.

פסק דין מסוג זה קרוי פסק דין על פי סעיף 79 א (לחוק בתי המשפט) ומשמעות של פסק דין כזה תהיה כי ערכאת ערעור תתערב רק במקרים חריגים, לדוגמה: כאשר בית המשפט יחרוג בצורה קיצונית מגבולות הסבירות או כאשר בית המשפט לא נתן זכות טיעון לבאי כוח הצדדים או התעלם מהטענות אותם העלה.

בשל העובדה כי מדובר בפסק דין שקיים קושי ניכר לערער עליו, הרי שלרוב עורכי הדין אינם מסכימים כי בית המשפט יפסוק על פי סעיף 79 א.