בין יתר ההסדרים שנעשים בהסכמי גירושין והחשוב מביניהם הוא עניין זמני השהות בין ההורים לילדים. הם נקבעים תחת "מטריית" האחריות ההורית". היום המגמה להפוך את הסדרי השהות לשיוויוניים לשני ההורים כאשר ההסדרים האמורים הם רק חלק מהסעיפים הרבים בהסכם הגירושין.
יש לראות את ההסדרים בראש סדר העדיפויות תוך מתן חשיבות מופחת לעניינים הכספיים האחרים כמו הרכוש מחשיבותם כאשר המטרה להוציא את הילדים לרבות זמני השהות אל מחוץ למעגל המחלוקות כבר בתחילת תהליך המשא ומתן בדרך לגט המיוחל.
בית המשפט קיבל את עמדת האישה וקבע כי עקב חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לא ניתן לעכב יציאה של קטינים מהארץ בשל "תחושות בטן" וניצול מצב שבו מי ממשפחתה של האישה מתגורר בחו"ל ובמיוחד לנוכח העובדה כי מרכז חייהם של הקטינים בארץ וכך גם של האם.
סיבותיו של הילד לניכור מושפעות כמעט במלואן מהסתת ההורה המסית, ואינן נשענות על רגשותיו ומחשבותיו האותנטיים של הילד. לכן כששואלים את הילד מדוע הוא נוהג כך כלפי ההורה, ניתן לראות שתשובותיו מופרכות, תלושות מהמציאות ושטחיות – לא ברמה שמצדיקה את הניכור ההורי שנוצר. זו כמובן תוצאה של שטיפת מוח מתמשכת.
מדוע הסדרי שהות חשובים?
ההסדרים חשובים לצורך וודאות עבור ההורים ועבור הילדים. ישנם מקרים שבהם הורה שלא ראה את הילד שלו באופן קבוע בטרם הגירושין יתחיל להיות "הורה השנה" ואף בתי המשפט סבורים שיכול ודרך הסדרי השהות משתנה כאשר התא המשפחתי מתפרק. יש לראות בשהיית ההורים באופן קבוע ורציף כחלק מהתפתחותם התקינה של הילדים.
ההסדרים חשובים גם לילד
זמני השהות חשובים בעיקר מצדו של ההורה שלא יזכה במשמורת, אך הוא יהיה חשוב גם לילד עצמו. טובת הילד הוא הדבר המרכזי שלפיו יתנהלו הדיונים בבית המשפט הרי הילד צריך לגדול עם שני ההורים שלו. כמובן שבית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני רואים גם את השוויון בין בני הזוג כערך חשוב אך טובתו של הילד קודמת לכול. בעבר הייתה משמעות למונח שנקרא 'חזקת גיל הרך' שקובע שעד גיל שש, כיום לעתים עד גיל שנתיים בלבד, האם תקבל משמורת (אחריות הורית) אוטומטית על הילד. כיום רואים בחשיבות האב כבר מלידתו של הילד.
מי קובע את זמני השהות?
הסדרי השהות (בעבר הסדרי ראייה) רצוי שייקבעו בהסכמה על ידי שני ההורים. ככל ולא תהיה הסכמה יכריע בעניין בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני תוך ובמקרים רבים, היום נשמע קולם של הילדים בבתי המשפט באמצעות אפוטרופוס לדין או באופן ישיר בעזרת יחידת הסיוע שליד הערכאות המתאימות (בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני), תמיד רצוי שההורים עצמם יקבעו את ההסדרים, ואם ההורים יכולים לעמוד בכך רצוי אף שיסכימו לקיים אחריות הורית משותפת שבה חלוקת הזמן ביניהם תתחלק באופן שווה.
מדוע כדאי לקבוע יחד את הסדרי השהות?
בית המשפט אמנם יכול לקבוע את זמני השהות בעצמו אך חשוב לזכור שזו ברירת מחדל שלעתים תהיה מסוכנת לגבי התפתחות הילד בהמשך. כאשר הילד לא גדל עם האב בשלב מוקדם בחייו הוא יכול להתרחק ממנו, לא להרגיש קרוב אליו וזה יגרום לקיטוב חמור יותר בהמשך. בשורה התחתונה הוא נפגע ללא דמות אב ברורה וישנה גם תחושת פספוס אשר תהיה קשה והיא מצטרפת לטיעונים בקביעת ההסדר. לכן חשוב ששני בני הזוג יישבו יחד וידברו על הזמנים ועל כל הסעיפים האחרים גם אם הם במריבה, אך ורק לטובת הילד.
אלו בעיות יכולות לעלות בהמשך?
כדאי לאפשר גמישות בזמני השהות הנקבעים מראש ולהתאים אתת ההסדרים ליכולות של ההורים לשהות עם הילדים כך למשל כאשר אב עובד משמרות או שאם קרייריסטית. במקרים כאלה יש לגלות הבנה ולקבוע את ההסכמות כברירת מחדל.
ככל ויועלו סוגיות בטרם החתימה על ההסכם הרי שניתן יהיה להעלות פתרונות, כמו למשל:
- מעבר דירה של אחד ההורים לאזור אחר בארץ.
- טיולים בחו"ל.
- רילוקיישן במדינה אחרת.
- תיאום בין הפעילויות והאטרקציות אליהם אחד ההורים רוצה לקחת את הילדים.
יכול להיות שהמצבים הללו נראים רחוקים או שוליים אך בסופו של דבר הם יכולים להיות משמעותיים בעתיד ואי אפשר לזלזל בהם.
כיצד ניתן לפתור בעיות אלה?
ניתן לפתור את הבעיות הללו אם עובדים עם עורך דין לענייני משפחה שיחד איתו ניתן לחשוב מראש על דברים אישיים ורלוונטיים לכל אחד מהצדדים. הסדרי שהות כמו כל הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים חייב להיות מצד אחד מרצה את שני הצדדים ומצד שני גם לרצות את השופט שאמור לחתום על ההסכם. כאשר השופט חותם על ההסכם הוא מאשר אותו משפטית וכך אפשר להסתמך עליו, בעיקר בעת ההפרה שלו.
מה קורה אם ההסדר לא מכובד?
ישנם מקרים בהם ההסדר לא יהיה מכובד על ידי אחד הצדדים. כאשר ההורה שזכה למשמורת לא יכבד את ההסכם וימנע מההורה השני לראות את הילדים. ויכול להיות שההפרה של הסדר השהות יהיה דווקא על ידי אותו ההורה שרואה את הילד שלו במסגרת ההסדר. כמובן שיכול להיות שהוא לא יכובד בגלל טעות, בעיקר כשמגיע הזמן להחזיר את הילד להורה השני, אך לעתים ישנה הסכמה בין הצדדים על מצבים ספציפיים.
מה צריך לעשות במצב כזה?
גם אם ההסדר לא מכובד אתם לא יכולים לפעול על דעת עצמכם לא משנה באיזה צד אתם נמצאים. אתם חייבים לפנות לעורך דין מהתחום כדי להבין את זכויותיכם ולפעול באופן חוקי למימוש זכויותיכם ובעיקר זכויות ילדיכם. במקרים שבהם יש הפרה משמעותית שמעלה חשש אמיתי לגורל הילד ניתן ורצוי לפנות למשטרה תוך שימת לב שזו אלטרנטיבה שככל ואינה נדרשת מוטב לוותר עליה שכן שכל טעות בהתנהגות במצב כזה, כאשר הילד נוכח, יכולה לפגוע בו.
