כיצד קובעים מי אמו של עובר שהופרה מביצית של אישה אחת והוחזר בטעות לרחמה של אישה אחרת?
באילו מקרים סיפור משפט שלמה רלבנטי למחלוקות משפטיות בנוגע לאימהות גם בימינו?
כיצד קרה שהאם הפיזיולוגית היא לא האם הגנטית?
האם אפשר לברר מיהי האם הגנטית?
החוק בישראל ("חוק מידע גנטי") מאפשר לבצע בדיקה גנטית לבירור קשרי משפחה, אך ביצועה דורש צו בית משפט. רוב הבדיקות הגנטיות מתבצעות בשל תביעת אבהות, ובית המשפט נמנע מלאשר אותן לעתים רחוקות, בעיקר כאשר יש חשש שהן יובילו לגילוי ממזרות ויפגעו בילד.
מה קבע בית המשפט במקרה המדובר?
לאחר דיון בדלתיים סגורות, בית המשפט אישר מספר בדיקות גנטיות להורים שעברו טיפולי פוריות במקביל לאם שנשאה את העוברית המדוברת. אלו זוגות שבית החולים טוען שיש סיכוי גבוה שהעוברית היתה שלהם. אך האם הפיזיולוגית כבר הודיעה שתגיש ערעור על החלטת בית המשפט ותטען שהיא סותרת את טובת הילדה, ופוגעת בזכותה לפרטיות וסודיות המידע הגנטי שלה. בפני בית המשפט עומדת הכרעה של משפט שלמה מודרני, מכל הבחינות.
תזכורת – במה עסק משפט שלמה המקראי?
בספר מלכים, מסופר על שתי נשים שהגיעו למשפט בפני שלמה המלך. הן סיפרו כי שתיהן ילדו תינוק בהפרש של מספר ימים. באחד הלילות, בו ישנו לבדן באותו הבית, אחד מהתינוקות נפטר. האישה שהתעוררה לצד תינוק מת טענה כי האישה השנייה החליפה בלילה את התינוקות וכי התינוק החי הוא למעשה הילד שלה. האישה השנייה טענה גם היא שהתינוק החי שלה, וכי לא בוצעה כל החלפה. שתי טענו שהן אמו של התינוק.
מהי ההכרעה אליה יידרש בית המשפט במקרה זה של משפט שלמה מודרני?
בניגוד למשפט שלמה המקראי, השאלה בימינו היא לא עובדתית, אלא שאלה אתית, חברתית ומשפטית. כלומר, למי יש את הזכות על הילד, לאם הגנטית או לאם הפיזיולוגית? בית המשפט יידרש להחליט מהי הזיקה העליונה בקביעת זהותה של אם התינוק, ושל אימהות בכלל – האם זו זיקה גנטית (ואז האשה שמהביצית שלה העובר הופרה היא האם), או שמא זו זיקה פיזיולוגית (ואז האם היא האשה שנשאה את העובר ברחמה).
מתי עשויות להתעורר מחלוקות לגבי המעמד המשפטי של הורות גנטית לעומת הורות פיזיולוגית?
שאלת המעמד של הורות גנטית למול הורות פיזיולוגית מתעוררת במגוון רחב של מקרים בשנים האחרונות, עם ההתפתחויות שחלו במבנה המשפחה, ולאור מגוון האפשרויות שנוצרו להבאת ילדים לעולם.
בהליכי פונדקאות, לדוגמה, ההורים הגנטיים נחשבים להוריו של הילד, ולזיקה הגנטית ישנה עדיפות. ועם זאת, גם לפונדקאית ישנו מעמד מיוחד, ובנסיבות מסוימות היא אף יכולה לחזור בה מהסכם הפונדקאות, או לקבל את הילד אם בית המשפט החליט שההורים הגנטיים אינם מתאימים.
האם ישנם מקרים שבהם להורות פיזיולוגית ניתנת עדיפות?
חישבו, למשל, על ילד שנולד מתרומת ביצית. ילד כזה ייחשב כבנה של האמא הפיזיולוגית, שנשאה אותו במהלך ההיריון, למרות שאין לה זיקה גנטית אליו. ואולם, קביעת ההורות במקרים השונים שהצגנו כעת פשוטה יותר מהמקרה שבו עוסק מאמר זה, שכן הליכי פונדקאות ותרומת ביציות מלווים בהסכמים והם מוסדרים בצורה בחוק.
במקרה שלנו, לעומת זאת, מדובר בטעות שקרתה בשל רשלנות רפואית, אך כעת בית המשפט חייב להכריע בשאלת האימהות, ולעשות זאת במהירות, לפני לידת התינוק.
אז מי תהיה האם – הגנטית או הפיזיולוגית?
מאחר ופרטי המקרה חסויים, קשה לדעת. מצד אחד, החוק והפסיקה בישראל אינם נותנים עדיפות ברורה לגנטיקה או לפיזיולוגיה בקביעת הורות. מצד שני, מרבית המקרים שבהם בתי המשפט צריכים להכריע מיהם ההורים עוסקים בפונדקאות ובתרומת ביציות, והם מוכרעים על בסיס כוונת הצדדים, עם נטייה כלשהי לטובת האם שיולדת את התינוק.
במקרה הקשה של החלפת עוברים בטעות, אין החוק נותן מענה ובית המשפט ייאלץ להכריע על יסוד פסיקה קודמת ועל בסיס הבנתו את טובת הילדה. כאמור, מכיוון שפרטי המקרה חסויים, קשה לומר מה תהיה עמדתו של בית המשפט לפני שייתן את פסיקתו.