אחריות הורית (משמורת ילדים בעבר) – הורות שוויונית

בחודש מרץ 2005 הוקמה וועדה – ועדת שניט – לצורך בחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות הורית בגירושין. וועדה זו הוקמה, כאמור במגמה לבחון את הכללים החלים כיום בכל הקשור לחלוקה ושיתוף באחריות ההורית בתקופת הגירושין ולאחריה, ובין היתר ליתן את הדעת בצורך לשנות את "חזקת הגיל הרך" ולעגן בחוק הסדרים בין ההורים לרבות אכיפת הסדרים אלה.אומנם ההמלצות כפי שעוד יפורטו להלן טרם יושמו בחקיקה ואולם הפסיקה עושה בהן שימוש רב לאחרונה, כאשר אנו רואים מגמה ברורה לאחריות ההורית המשותפת, כאשר לעניין זה יפים הם דברי כב' השופט סילמן בתיק תמ"ש:

"הדור הנוכחי של האבות אינו חרד מהכנת אוכל לילדים, אפילו רכים, רחיצתם, טיול עימהם, יחד עם האם ובלעדיה. חלוקת התפקידים המסורתית, בחלוף השנים, הלכה ונשתנתה ; אבות החלו נוטלים חלק מהותי יותר ויותר בגידול הילדים ובחייהם; אם עד לפני דור או שנים, לא הכירו אבות צורת חיתול, חלק ניכר מאבות דור זה לוקח תפקיד בכל היבט בחיי ילדיהם, ובכל צורך מצורכיהם. לאבות אלו, חל דין רצוי של חלוקת זמן הורי, בצורה שוויונית או קרובה לכך."

סעיף 25 בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, קובע "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

סעיף 25 שלעיל ידוע גם בשם "חזקת הגיל הרך", הקובע כי באין הסכמה בין הורים החיים בנפרד (כמתואר בסעיף 24 לחוק), יופעלו שני כללים:

1. ענייני האפוטרופסות של קטין, חלוקתה בין ההורים, ההחזקה בפועל בקטין (משמורת הקטין), וזכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע, יקבעו לפי טובת הקטין בלבד.
2. ואולם, גם אם טובת הקטין מצביעה על החלטה אחרת, ההחזקה בפועל של קטינים עד גיל 6 תהא בידי אמם.

עולה, איפוא, כי עד לאחרונה לבית המשפט, בתנאים מיוחדים בלבד, נתנה הסמכות להכריע כי אחריות הורית (משמורת בעבר) קטינים עד גיל 6 תהא בידי האב ואולם אלה היו מקרים נדירים בלבד שכן ניתן למצוא פסקי דין בודדים ואולי פסק דין אחד של כב' השופט יעקב כהן אשר קבע משמורת אצל האב כאשר הוכח כי מדובר באם אשר הייתה אובססיבית לגבי עבודתה – פסק דין אשר זכה לביקורת רבה.

דבר זה מעיד כי חזקת הגיל הרך כפי שמובאת בחקיקה השפיעה על פסיקת בית המשפט גם בכל הקשור לילדים מעל גיל 6 וניתן לספור בקלות את המקרים בהם ניתנו פסיקות לפיהם המשמורת תהיה בידי האב.

בהודעה הרשמית של משרד המשפטים צוטטו ההמלצות של הוועדה אשר המליצה לשנות את ההסדר החוקי החל כיום אשר מבוסס על אפוטרופסות של ההורים ובפועל המליצה על גישה על פיה האחריות ההורית היא חובת ההורים להבטיח את מימוש זכויות הקטינים. למעשה הוועדה המליצה על שינוי משמעותי במעמד המשפטי של הקטינים כבעלי זכויות עצמאיות תוך שהיא מסדירה נורמות חדשות של מהות היחסים בתוך המשפחה כבסיס לכל הסדר משפטי.

הוועדה אף המליצה "…להשתית בחוק את מערכת יחסי הגומלין של הורים וילדיהם על עיקרון בדבר חובת ההורים להבטיח את מימושה של "אחריותם ההורית" החובקת את כל תחומי חייו של הילד, כאשר מולה עומדת זכותו של הילד כי האחריות ההורית האמורה תמומש כלפי באופן שיבטיח את שלומו ורווחתו. להגשמת תכלית זו נדרשים ההורים במהלך מימוש אחריותם ההורית להעמיד בראש מעייניהם את טובת הילד באופן שיהווה שיקול ראשון במעלה. על מנת למנוע אפשרות שמימוש האחריות ההורית יהפוך לאותה מתה בחוק, הצעת הוועדה פותחת בצורך לעודד הידברות בין ההורים באשר לדרך מימוש אחריותם ההורית. אם המחלוקת נותרה בעינה מנחה החוק המוצע את בית המשפט באשר לדרכי השגת מימוש האחריות ההורית. בהמשך מוצע גם לכלול בחוק הוראה מ פורשת המעניקה לילד ולהורה המבקש זאת זכות להפעיל אמצעי אכיפה משפטיים שונים כלפי ההורה המפר את אחריותו ההורית".

(פרופ' דן שניט מתוך דברי הפתיחה לדו"ח הוועדה)
ואלה, בין היתר המלצות הוועדה:

1. בפעם הראשונה מוצע כי האחריות ההורית תוגדר בחוק הישראלי: "להורה החובה והסמכות להחליט ולפעול בענייניו בזכויותיו ובמכלול צרכיו של ילדו על פי טובת הילד".